- עדנה קנטי מספרת סיפורים
יש קהל שמגיע לאירוע אחרי יום עבודה רגיל, ויש מורים. וזה כבר סיפור אחר לגמרי. מורים לא מגיעים לערב צוות אחרי “כמה שעות במשרד”. הם מגיעים אחרי שיעורים, צלצולים, הורים, הודעות, מבחנים, טפסים, תלמיד ששכח מחברת, תלמיד שלא שכח כלום אבל גם לא התכוון לעשות כלום, ועוד ישיבת צוות אחת שנכנסה ביומן “רק לעשר דקות”. לכן כשמחפשים פעילות למורים, צריך להבין שמדובר בקהל שמגיע עם לב ענק, הומור מפותח ועייפות שאי אפשר לפתור רק עם קפה.
מורים הם קהל מיוחד, כי הם יודעים לזהות מיד מתי מישהו עומד מולם באמת ומתי הוא רק “מעביר פעילות”. הם רגילים לראות אנשים, לקרוא מצבים, להבין מי מקשיב ומי מסתכל על השעון. לכן הופעה למורים חייבת להיות מדויקת, אנושית ועם הרבה הקשבה. אני לא עם מצגת, אלא עם סיפורים. סיפורים מצחיקים, חמים, כאלה שמצליחים לפתוח את האוזן ואת הלב. יש בהם רגעים מהחיים, זיכרונות, משפחה, ילדות, התבוננות על אנשים, ובעיקר הומור שמאפשר למורות ולמורים להישען אחורה לרגע ולהגיד לעצמם: סוף סוף מישהו אחר מדבר.
חדר מורים הוא מקום נפלא. מצד אחד, הוא אמור להיות פינת מנוחה. מצד שני, תמיד יש בו ערימת דפים, קופסת עוגיות פתוחה, מיקרוגל שעבר יותר מדי, ושיחה שמתחילה ב”רק שאלה קטנה” ונמשכת עד הצלצול. לכן כשמארגנים הופעה, חשוב שהיא לא תרגיש כמו עוד משימה. היופי במופע כזה הוא שהוא יכול להפוך גם מפגש פשוט לאירוע עם אווירה. זה יכול להיות ביום המורה, במסיבת סוף שנה, ביום גיבוש, בהרמת כוסית, בערב צוות או במפגש תודה לצוות החינוכי. לא חייבים אולם גדול או הפקה מורכבת. צריך קהל, מקום נעים לשבת בו ותוכן שיודע להחזיק את החדר.
פעילות למורים היא לא רק בידור. היא דרך להגיד תודה. לא תודה רשמית כזאת שנכתבת באיגרת חגיגית ונקראת בקול של טקס. תודה פשוטה, אנושית, כזאת שאומרת: אנחנו רואים את העבודה שלכם, את הסבלנות, את הנתינה ואת היכולת להמשיך לחייך גם כשבכיתה יש שלושים ילדים. הרצאה למורים שמצליחה באמת היא כזו שנותנת לצוות תחושה שמישהו חשב עליו. לא רק על התפקיד שלו, אלא על האדם שמאחורי התפקיד. על המורה שחוזרת הביתה עם סיפורים, עם רגעים מצחיקים, עם דאגות, עם הצלחות קטנות ועם משפטים של תלמידים שאי אפשר להמציא גם אם יושבים שבוע מול מחברת.
אחד הדברים היפים במפגשים עם מורים הוא הרגע שבו מתעוררים הסיפורים שלהם. פתאום מורה אחת נזכרת בטיול שנתי שאיבד כיוון, מורה אחר מספר על תלמיד שאמר משפט בלתי נשכח, ומישהי מהצד מוסיפה “זה כלום, תשמעו מה קרה אצלי”. ברגע הזה המופע הופך לערב של זיכרונות, והבנה שבמערכת החינוך יש דרמות שאף תסריטאי לא היה מעז לכתוב. הופעה למורים מאפשרת בדיוק את זה – לא רק לשמוע, אלא להרגיש חלק. בלי הפעלות מאולצות, בלי לבקש מאף אחד לעמוד על כיסא ולהציג את עצמו בתנועה, ובלי משפטים כמו “עכשיו נתחלק לזוגות”.
אם אתם מחפשים הרצאה למורים או הופעה לחדר מורים שתיתן לצוות שלכם ערב מצחיק ומלא אנושיות – אשמח להגיע. צרו איתי קשר. אתם תדאגו למורים, לכיסאות ולקפה. אני אדאג לכך שלפחות למשך ערב אחד הם לא יצטרכו לבדוק נוכחות או לשאול מי לקח את הטוש האחרון.
