הסיפורים שלי

יש לי שתי חברות יפות ומדהימות, לא סתם יפות, מטופחות להפליא. איתן אני הולכת הליכה נמרצת בשבת בבוקר בחוף הצוק. הן כל

אישה צעירה נהרגה ועלתה לשמיים. בשמיים פנתה אל המלאך האחראי, התלוננה שאסור היה לקחת אותה כל כך צעירה ועמדה על כך שיחזירו

כל שנה, ביום האישה הבינלאומי, אני מקבלת הזמנות מקבוצות נשים, ארגוני נשים, חוגי בית של נשים ועיריות שרוצות לשמח את נשות העיר.

משרד ההוצאה לפועל הוא לא המקום הכי שמח בעולם. זה המקום אליו מתנקזים הסכסוכים, הריבים והיצרים האפלים ביחסים הבינאישיים בכל תחומי החיים.

את הלחם של בת שבע פגשתי במסיבה של שילה. ומיד התאהבתי. שאלתי אותה איפה היא קנתה לחם כך כך טעים, היא אמרה

אתמול פגשתי בקניון חברה טובה שקפצה על צווארי ושעה ארוכה אמרה כמה אני נראית מדהים. המה אני נראית צעירה מיום ליום. אמרתי

אחרי שדקל נולד, היינו יושבים כמשפחה, אוכלים ארוחת ערב, ינקלה מפנה את השולחן ואני ודקל יושבים על הספה ואני מספרת לו סיפור.אחרי

דוקטור פייזולה חזר מהעבודה במרפאה שלו בלוס אנג'לס ונסע במעלה ההר לבית שלו במרומי הבוורלי הילס. הוא נכנס הביתה, הוציא מהכיס ערימה

הוא מצא חן בעיני אימא שלי. קודם כל הוא היה מהנדס. חוץ מזה, הבת כבר מזמן עברה את פירקה ומי שיקח אותה

חטפו לנו את הילדה והביאו אחרת במקומה. יום אחד התעוררנו מוקדם בבוקר לרעש של פן. לא היתה לנו ילדה שעושה פן. הילדה

זה סיפור על עיטור העוז שקיבלתי במלחמת יום הכיפורים. על הצלת חיי המפקדת שלי תחת אש. כשהייתי בצבא שרתתי במקום סודי בהחלט

שלוש לפנות בוקר ואני עומדת להרדם על ההגה ולהתהפך עם האוטו. הייתי צריכה להישאר בנופית. מי המטומטם שנוסע לבד בשעה כזאת? בעלי